אזיק אלקטרוני

מדובר באזיק שמאפשר לעקוב אחר אסיר או עצור ובדרך זו להגביל את חירותו.
האזיקים האלקטרוניים הם תחליף, בדרך כלל, לבית מעצר. האזיקים האלקטרוניים מפקחים על תנועה מחוץ לבתי המעצר ובתוכם, בבדרך של הגבלת התנועה.

איך זה עובד?

הצמיד האלקטרוני, שמוצמד לגוף העצור, משדר אותות תכופים, למקלט/משדר.
השדר המתקבל באמצעות קו טלפון או באמצעות טכנולוגיות מתקדמות יותר משודר לגורמים הרלוונטיים.

מדובר במכשיר המוצמד לגופו של "המפוקח" (בד"כ ליד או לרגל) ומאפשר לעקוב אחר מקום הימצאו של אותו המפוקח באמצעות שדר מהאזיק למוקד.
בשנים האחרונות החלה לפעות בישראל תוכנית הפיקוח האלקטרוני של המשרד לביטחון פנים.

פיקוח אלקטרוני (איזוק אלקטרוני/אזיקים אלקטרוניים) הופך להיות נפוץ בשנים האחרונות.
הנ"ל מאפשר לעקוב אחרי עצור ולהגביל את תנועתו. במידה והחשוד חורג מגבולות שהוגדרו לו על ידי בית משפט,
הדיווח עובר למוקד, והוא ייחשב כמי שהפר את תנאי מעצרו.

המטרה העיקרית באזיקים האלקטרוניים היא בשיקום עבריינים (שלא מאוד מסונים),
כך שלא ייכנסו לבית המעצר ובדרך זו לשמור אותם במעגל חברתי לא עברייני, שלא יתדרדרו.

סגירת תיק לפני כתב אישום

כתב האישום מפרט את העובדות שמופנות כנגד הנאשם.
בסופו של כתב האישום מצוינים סעיפי העבירות בהן מואשם הנאשם,
כשחובת ההוכחה מוטלת על התביעה (פרקליטות/התביעות במשטרה).
מרגע הגשת כתב האישום, זכאי הנאשם לצלם את כל חומר החקירה בתיק נגדו.

לאחר שהרשות החוקרת מסיימת את הכנת תיק החקירה כנגד הנאשם מועבר התיק לתביעות במשטרה,
או במקרים חמורים יותר, לפרקליטות, לשם בחינת התיק בין אם לצורך סגירתו,
ובין אם לצורך הגשת כתב אישום.
הרשות החוקרת מגישה את התיק עם המלצותיה והתיק עובר לבדיקת פרקליט,
אם קיימות ראיות להגשת כתב אישום.

לנאשם יש זכויות, בנסיבות, גם בטרם הגשת כתב אישום,
והוא יכול לפרוס את טענותיו מדוע לא יוגש נגדו כתב אישום.
על מנת להשתמש בצורה מושכלת בזכות זו (שלא תהווה הודאת בעל דין),
יש להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום.

חשוב לזכור כי בטרם הגשת כתב האישום, אין לחשוד את היכולת לדעת מהו חומר החקירה נגדו.
עם זאת, יש אינדיקציות לפיהן ניתן לדעת מה היקף חומר החקירה, ומה הסיכויים להרשעה/זיכוי.

זכות שימוע

על פי דין, הזכות לשימוע היא זכות יסודית של נאשם. המשמעות של זכות זו,
היא ליתן לחשוד להשמיע דברו בפני התביעות, בטרם הגשת כתב אישום.
יוער, כי על כל רשות ציבורית לנהוג בהגינות כלפי חשודים, שמשמעותה בין היתר,
מתן זכות השימוע.

סעיף 60 א לחוק סדר הדיין הפלילי מדבר על 'זכות היידוע',
העברת חומר חקירה לחשוד בעבירות מסוג פשע.
החשוד רשאי על פי סעיף זה לפנות לרשויות התביעה
ולהסביר מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
הזכות ניתנת על פי חוק בנוגע לעבירות מסוג פשע (העונש שנקבע בגינה לעמלה משלוש שנים).

הוראות סעיפי החוק מחייבים את התביעה לציין בהודעה המועברת לחשוד את כתובתה,
על מנת שהחשוד יוכל לפנות בכתב לבירור והצגת טענותיו, בטרם הגשת כתב אישום.
לשם כך, עומדים בפני החשוד 30 ימים לנמק מדוע ראוי שלא יוגש נגדו כתב אישום.

יש לשים לב שמצד אחד, זכות השימוע עלולה דווקא לסבך את החשוד, אם הוא פועל ללא ייעוץ מתאים.
שכן, נימוקיו יכולים להוות הודאת בעל דין בדבר עבירה, או חומר ראיות נוסף.
מצד שני, יש חשיבות גדולה לזכות זו, שכן הגשת כתב אישום לא מוצדק, שיכל להימנע, יכול לחסוך לחשוד נזקים בלתי הפיכים.
ניהול משפט פלילי מלווה בדיונים רבים, ניהול פרשת הוכחות מתפרשת, בדרך כלל, על פני זמן רב,
ומצריך משאבים רבים, כשאת הנאשם מלווה עוגמת נפש עצומה.

ההליכים הנפוצים בענייני שימוע הם

שימוע לפני פיטורים (שימוע לפני פיטורין) – נפוץ בכל הקשור בענייני עבודה (שימוע בעבודה).
שימוע לעובד היא זכות שניתנת לעובד בטרם פיטוריו.

שימוע לפני הגשת הגשת אישום – בסוג מסוים של עבירות, ובטרם הגשת כתב אישום, ניתן לחשוד, זכות שימוע.

שימוע פלילי – יכול להיות שימוע בעל פה או שימוע בכתב, ככלל שימוע פלילי – הוא שימוע בפרקליטות,
אך יכול להתקיים גם בפני התביעות במשטרת ישראל או בכל דרך אחרת.
עסקינן בדיני נפשות, ועל הסניגור לעמוד על זכויותיו של החשוד, מכל בחינה שהיא.
במקרים מתאימים, בהם על פי הדין לא קוים הליך שימוע, יש לדרוש את מחיקתו של כתב האישום.
ככלל, במקרים אלו, בית המשפט יבחן את אינטרס הציבור למול הנזק שייגרם לנאשם.
במידה וייקבע כי אין בביטול כתב האישום לחסום את התביעה מלהגיש כתב אישום חדש,
והנזק שנגרם לנאשם משמעותי, ככל הנראה, יימחק כתב האישום. 

ביטול רישום משטרתי

רישום פלילי זהו רישום של הליך פלילי שנוהל בבימ"ש.
ההליך הפלילי נפתח עם הגשת כתב אישום.

הליך זה יכול להסתיים בהרשעה, או בצו ללא הרשעה.
הרשעה מובילה לרישומו של ההליך בגיליון רישום פלילי של אותו אדם.
זה הדין גם בנסיבות בהן בימ"ש קבע כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או שהנאשם אינו כשיר משפטית.
חוק המרשם הפלילי קובע את סמכויות המשטרה לניהול מאגר מידע שיכלול פרטי רישום פלילי.
חוק המרשם הפלילי קובע את התנאים בהם יועבר מידע מהמשטרה אל גופים חיצוניים.

רישום משטרתי

מדובר ברישום שמנהלת המשטרה. רישום משטרתי עוסק, לכאורה, בחשדות.
חקירה שנפתה והסתיימה ללא העמדה לדין מופיעה ברישום משטרתי.
הרישום המשטרתי זמין למשטרה ולגופי הביטחון.
הרישום המשטרתי כולל מידע על: מועד פתיחת התיק, עובדות, סעיף העבירה בה נחשד הנחקר,
תאריך סגירת התיק ועילת הסגירה.
אומנם מדובר ברישום פנימי, שמידע ממנו לא מעבר לגורמים חיצוניים, אך ללא ספק מובנת טענתם של אותם "הקורבנות",
אשר לא נקרתה לפניהם ההזדמנות להוכיח חפותם. מחיקת רישום משטרתי אפשרית ונחוצה לטיהור השם הטוב.
מחיקה כזו היא חד משמעית.

עילת סגירה של תיקי חקירה משטרתיים (רישום משטרתי) – חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות, העדר אשמה.
תיקים הנסגרים בעילה של היעדר אשמה נמחקים מן מאגר המידע, והמחיקה מוחלטת.

במידה ותיק חקירה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור או בעילה של חוסר ראיות,
ניתן להגיש ערר על מנת להביא לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ולהביא לביטול רישום משטרתי (מחיקת רישום משטרתי).

מרשם פלילי

המאגר של המרשם הפלילי מנוהל על פי חוק המרשם הפלילי.
חוק המרשם הפלילי קובע כללים שמגבילים את הנגישות למידע פלילי.
החוק קובע כי לכל הרשעה תהיה תקופת התיישנות ותקופות מחיקה.
מרשם פלילי הינו מאגר המידע שמנוהל ע"י המשטרה.
המרשם הפלילי כולל את כל המידע הפלילי אודות אזרחי מדינת ישראל ותושביה.

המרשם הפלילי מכיל מידע על רישום פלילי, רישום משטרתי הכולל תיקים אשר נסגרו ללא העמדה לדין,
ותיקי חקירה משטרתית ו/או ותיקי בימ"ש שעדיין פתוחים.

תעודת יושר

מדובר במסמך שמועבר מהמשטרה לגורמים שמורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי.
הגופים שזכאים לבקש תעודות יושר מוגדרים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981.

תעודת יושר מועברת מהמשטרה ולא מגיעה לידיו של האדם.
תעודת יושר כוללת מידע חלקי, והיא לא כוללת את כל הנתונים שמופיעים בתדפיסי המרשם הפלילי.
בתעודת יושר יופיעו רק הרשעות שטרם התיישנו, ותיקים פתוחים שעדיין נחקרים על ידי המשטרה או מתנהלים בבימ"ש.

השלכותיו של רישום פלילי

אחת הבעיות הקשות לבעלי רישום פלילי היא בקבלה למקומות עבודה, מהטעם שיש מעסיקים הרשאים לעיין במרשם הפלילי.
הדרך המתאימה ביותר לטפל במקרה זה, היא על דרך של ביטול רישום פלילי (מחיקת רישום פלילי, סגירת תיק פלילי).
לחלופין, הדרך הפחות מומלצת ומוצלחת היא לקיים משא ומתן עם המעסיק.

קיימים מקצועות בהם אותו גוף שמעניק את הרישיון לעסוק בו רשאי לעיין במרשם הפלילי.
אותו גוף גם רשאי לשלול או להגביל את מתן הרישיון לאדם הנושא רישום פלילי.
האתר מפרט את רשימת המקצועות בהם ייבדק עברו הפלילי של אדם.
ייבדק אומר הפעלת שיקול דעת של אותם גופים. הפעלת שיקול דעת היא בהחלט לא פסילה אוטומטית.
יחד עם זאת, קיימים גופים, האמורים אך להפעיל שיקול דעת, נוטים לפסול אוטומטית בעלי מרשם פלילי.
גופים אחרים שמפעילים את שיקול הדעת נוטים לבקש מבעל המרשם להתייצב בפני ועדת חריגים (לשכת עורכי הדין, מועצת רואי החשבון, ועוד..).

לימודים – אדם שהורשע בפלילים יכול ללמוד כל תואר.
המגבלה היא לקבלת הרישיון לעסוק באותו התחום.
קיימים מקצועות בהם נדרשת תעודת יושר בשלב התמחות (לדוגמא בעריכת דין).
ככלל, אין איסור על פי חוק בפני לימודים לבעלי רישום פלילי.
ויזה לחו"ל – רשויות ממלכתיות, לרבות שגרירויות, רשאיות, בהיקף מוגבל, לקבל מידע מהמרשם הפלילי.
המידע כולל הרשעות שלא התיישנו ותיקים שעדיין פתוחים ומתבררים בין אם בחקירה או בבית משפט.
רצוי לבחון היטב את קיומו של הרישום בשגרירויות.

קיימים גורמים שונים המבקשים חשיפת גיליון מרשם פלילי, שלא על פי דין.
כך לדוגמא ועדות קבלה ליישובים מסוימים.

חנינה – ביטול רישום פלילי

חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים מסמיכים את נשיא המדינה לקצר את תקופות ההתיישנות ואת תקופות המחיקה של רישום פלילי החלות על הרשעות מסוימות.
בקשת החנינה מוגשת לצורך מחיקת הרישום הפלילי.
בקשות רבות מופנות לנשיא המדינה בנוגע למרשם הפלילי.

מדובר בבקשת חנינה הקשורה למרשם הפלילי, אך יש להכינה בכובד ראש.
ראוי להיוועץ עם מומחה בתחום על מנת להכין הבקשה בדרך הטובה ביותר, ולנמקה בשיקולים המתאימים ביותר.

התיישנות – כשהרשעה "מתיישנת", הרישום הפלילי הופך להיות חסוי. במקרה זה, מרבית הגופים אשר מורשים עפ"י חוק, לא יוכלו להיחשף למידע אודות ההרשעה. עם זאת, יש גופים שרשאים לקבל מידע על הרשעות גם כאשר חלה התיישנות. על מנת שגם הם לא יוכלו לקבל מידע על הרשעה יש להביא למחיקת ההרשעה. תקופת התיישנות מתחילה להימנות מיום גזר הדין, ומשך התקופות נקבעות על פי נסיבות רלוונטיות (עונש, גיל המורשע ועוד…).

מחיקה – כשהרשעה נמחקת, קטן מספר הגופים שרשאי לקבל מידע רלוונטי.

הרשעות שנמחקו – עם מחיקת ההרשעה מצטמצם מאוד מספר הגופים הרשאים לדעת על קיום הרישום.

האם ניתן למנוע רישום פלילי? על מניעת רישום פלילי…

ברגע שהמשטרה פותחת בחקירה, נאספות ראיות, ובוחנים קיומן של ראיות מספקות להגשת כתב אישום או לסגירת תיק פלילי. משפט פלילי, ומילים כמו: "כתב אישום", או "נאשם", זרים בהחלט לחף מפשע שנקלע לסיטואציות מסוימות. לעיתים, ממהרים נחקרים להודות אך כדי לצאת מהסיטואציה הלא נעימה, גם במחיר של רישום פלילי, מבלי לדעת את השלכותיו. אחת הדרכים למזער את נזקי הרישום הפלילי – היא בדרך של צו ללא הרשעה.

במקרים מתאימים, בתי המשפט מחליטים כי נאשם ביצע עבירה, אך לא מטילים עליו הרשעה (בד"כ בעבירות קלות). במקרים אלו, מעט גופים ראשים לראות מידע על רישום זה, ותקופת המחיקה קצרה מאוד.

מניעה מהעמדה לדין – לאחר שנפתחת חקירה משטרתית, מועבר חומר החקירה למחלקת התביעות (משטרה) או לפרקליטות. אותם הגופים מחליטים אם יוגש כתב אישום. בשלב זה, ניתן לבוא בדברים עם מחלקת התביעה/פרקליטות ולנמק מדוע להימנע מהעמדה לדין. חשוב מאוד להיוועץ עם עו"ד פלילי בטרם עושים כן. עורך דין פלילי ייעץ על סיכויי ההליך.

סגירת תיק פלילי – בהחלטה שלא להעמיד לדין בכפוף לתנאים מסוימים, נרשמת ברישום המשטרתי בלבד.

חזרה מכתב אישום – גם לאחר שנפתח תיק פלילי נגד חשוד, והוגש נגדו כתב אישום, החוק מאפשר לרשויות התביעה לחזור בהן מכתב האישום.

החלטה של רשויות התביעה לחזור בהן מכתב האישום יכולה להיות בכפוף לתנאים. תיק פלילי כזה, נרשם ברישום המשטרתי בלבד.

עיכוב הליכים – היועץ המשפטי לממשלה עומד בראש התביעה במדינת ישראל. במסגרת סמכויותיו יכול היועץ המשפטי להתערב בהחלטת התביעה/ הפרקליטות בעניין העמדה לדין. עיכוב ההליכים משמעו החלטה חד צדדית של היועמ"ש, שמודיע על כך לבית המשפט. סיום הליך בדרך של עיכוב הליכים יוביל לרישום משטרתי בלבד.

מחיקת רישום משטרתי (ביטול רישום משטרתי)

שינוי עילת סגירה – מחיקת רישום משטרתי אפשרית על דרך של שינוי העילה (מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור) לעילה של חוסר אשמה.

יש להיוועץ עם עורך דין פלילי מומחה בתחום, על מנת שיפנה ליחידה שחקרה את המקרה הנדון. יש להתעמק בחומר הראיות, ולהתייחס לתיק לגופו של עניין, לרבות כל השיקולים הרלוונטיים. התוצאה של שינוי עילת סגירה היא שאין ספק בדבר חפותו של החשוד.

ביטול מחמת חלוף הזמן – ביטול רישום משטרתי דרך המטה הארצי. אחת הדרכים להביא למחיקת הרישום המשטרתי היא "מחמת חלוף הזמן". ביטול רישום משטרתי מעין זה נעשה על ידי המטה הארצי של המשטרה. במטה הארצי דנים בבקשה זו בהתאם לקריטריונים שונים הכוללים: הזמן שחלף מאז פתיחת התיק, מספר רישומים, סוג העבירה, חומרת העבירה, שיקולי מדיניות, אינטרסים ציבוריים וכו'.

כיצד להימנע מרישום משטרתי? כאמור, פתיחת תיק פלילי הוא מעין מדרון שמביא לרישום פלילי. חשוב מאוד, אם הוזמנתם לחקירת משטרה, להיוועץ עם עורך מומחה לתחום הפלילי. ניתן לעקוב אחר טיפול בתיק משטרתי. במידה והתיק הועבר לתביעות או לפרקליטות יש להיוועץ עם עורך דין לגבי נקיטת צעדים של מניעת העמדה לדין.

להלן חלק מהגופים אשר רשאים לעיין במרשם הפלילי

לשכת עורכי הדין, מועצת רואי החשבון, רשם האדריכלים והמהנדסים, רשם הקבלנים, הרשות לני"ע, רישוי יועצי השקעות, משרד התחבורה, {נהגי מוניות (רישוי), בעלי זכות לרכב ציבורי}, משרד המשפטים, רישוי חוקרים פרטיים, רישוי עובדי הוראה, המשרד להגנת הסביבה (רישוי מדבירים) משרד הבריאות {מקצועות הרפואה – רישוי}, משרד האוצר, רישוי מקצועות ראיית חשבון, יעוץ השקעות, ניהול תיקים, בנק ישראל, רשות נמלים, רשות שדות תעופה, בזק, תעשיה אווירית,בתי זיקוק,חברות משק הגז,חברת מקורות, חברת החשמל, הסוכנות היהודית והמוסדות הלאומיים, רכבת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל,המוסד לביטוח לאומי, רשות דואר,הוועדה לאנרגיה אטומית, התעשייה הצבאית לישראל, קצאא – קו צינור אילת אשקלון, חברת נמלי ישראל, נמל חיפה בע"מ, נמל אשדוד בע"מ, נמל אילת בע"מ, נשיא המדינה, רוה"מ, שרי הממשלה,יו"ר הכנסת, וועדת הכנסת, היועמ"ש, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה, פרקליטות המדינה, בתי משפט, בתי דין, מנכ"ל משרד ממשלתי, החשב הכללי, חשב של משרד ממשלתי, ממונה בטחון במשרד ממשלתי, ראש רשות מקומית, רשות הרישוי, פסיכיאטר מחוזי, הממונה על המעונות לפי חוק הנוער, ראש שירותי בריאות הנפש, פקידי סעד,קציני מבחן, צה"ל ושירות בתי הסהר, פרקליטות צבאית, תובעים צבאיים, נציב שירות בתי הסוהר, הממונה על עבודות השירות, וועדת השחרורים של שירות בתי הסהר, רשויות ממלכתיות זרות, ועדות חקירה, רשם האדריכלים והמהנדסים, ועוד…

סגירת תיק פלילי – רבים שואלים כיצד ניתן לסגור תיק פלילי? לבטל תיק פלילי? האם אפשר בכלל לבטל רישום פלילי? מהם הצעדים, אם בכלל, שעל נחקר/חשוד לבצע כדי להביא לסגירתו של תיק פלילי.

יש להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום הפלילי על מנת לקבל מענה הולם.

הערה – התשובות הן כלליות וכמו כל החומר באתר, התשובות אינן בבחינת תחליף לייעוץ משפטי המומחה לתחום הפלילי. מומלץ להיוועץ עם עורך דין פלילי בטיפול בנושאים של רישום פלילי.

ש: על פי איזה חוק מנוהל תדפיס המרשם הפלילי?
ת: על פי "חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים – התשמ"א-1981".

ש: תעודת יושר מהי?
ת: המשטרה מוציאה לאזרחים אישורים בדבר היעדר מרשם פלילי או אישורים בדבר תיקים תלויים ועומדים. המשטרה לא מוציאה תעודת יושר.

ש: האם עבירות צבאיות גם כלולות במרשם הפלילי?
ת: גם עבירות מסוימות, על פי חוק השיפוט הצבאי, כלולות במרשם הפלילי.

ש: איך אני מקבל את התדפיס של המרשם הפלילי?
ת: רוכש בול הכנסה בסך 30 ₪, ניגש לתחנת משטרה עם ת.ז, ומבקש תדפיס רישום פלילי.

ש: האם ניתן למחוק פסק דין שבו הורשעתי?
ת: במקרה של הרשעה יש לפנות לנשיא, מומלץ באמצעות מומחה בתחום, על מנת לבחון אפשרויות תקופות התיישנות.

ש: מה עושים במקרה של מב"ד ("מתברר דינו")?
ת: חשוב להיוועץ עם מומחה בתחום הפלילי. הסיבה היא שהתיק במהלך בירור פלילי או בתביעות או בפרקליטות ויכול להיווצר מצב של הגשת כתב אישום.

ש: כשכתוב בתדפיס המשטרתי "הרשעה נמחקה", מה זה אומר?
ת: זה אומר כשגורמים רלוונטיים יפנו למשטרה לקבלת מידע פלילי, רק מעטים מהגורמים יוכלו לדעת זאת. יובהר – כי במקרה של גזר דין ראש אגף חקירות לא יכול להביא למחיקתו.

ש: האם צריך להחתים את משטרת ישראל על התדפיס הפלילי?
כ: כן.

ש: אני מועמד לעבודה והמעסיק דורש ממני להביא לו תדפיס של רישום פלילי, אני חייב?
ת: לא אינך חייב. על פי חוק, המעסיק עובר עבירה פלילית. התדפיס הפלילי מיועד לעיונו של האדם בלבד. יחד עם זאת, אל תהסס ופנה לעורך דין מומחה בתחום על מנת שיימחק הרישום, שכן אם לא תציג בפני המעסיק את המבוקש, סביר להניח שלעבודה הנוכחית לא תתקבל, אך תעמוד לך האפשרות להתלונן על אותו המעסיק במשטרה על מנת שתפתח נגדו בחקירה. מעסיק זה עובר עבירה פלילית על פי ס' 22 לחוק המרשם הפלילי.

ש: מה הדין על עבירה זו?
ת: דינה מאסר שנתיים.

ש: אני מועמד לעבודה שבה המעסיק טוען שיש לו הרשאה לקבל את המידע על המרשם הפלילי שלי, למסור לו?
ת: לא. הוא יכול לקבל את המידע ישירות ממשטרת ישראל. הוא מבקש זאת, שכן המשטרה תעביר לו, בהתאם לחוק, מידע חלקי לו הוא זכאי בלבד. הוא מצפה לקבל מידע מלא ולכן מבקש זאת ממך. המדובר בעבירה פלילית מצידו.

ש: האם גזר דין ללא הרשעה רשום בתדפיס המרשם הפלילי?
ת: כן. אלא שבעניין חלה עליו תקופת מחיקה קצרה יותר.

ש: אינני תושב ישראל, האם אוכל לקבל תעודת יושר?
ת: לא מדובר בתעודת יושר, אלא בתעודה בדבר היעדר מרשם פלילי. אתה זכאי לקבל זאת. כל אדם רשאי לעשות כן, גם אם אינו אזרח ישראל. עליך להציג דרכון בתוקף (במקום תעודת זהות).

ש: אני נמצא בחו"ל – כיצד אוציא תעודת יושר?
ת: אתה יכול להוציא תעודה בדבר היעדר מרשם פלילי. עליך לגשת לקונסוליה עם צילום דרכונך, ולמלא את טופס הבקשה. בקשה זו תישלח אל המדור הפלילי ותטופל כראוי.
ניתן לקבל ייפוי כח ספציפי להוצאת התעודה בדבר היעדר מרשם פלילי.

ש: האם ייפוי כח אמור להיות נוטוריוני?
ת: ייפוי הכח אמור להסמיך את מגיש הבקשה, ואין צורך בקיום נוטוריוני.

ש: האם אוכל לקבל עותק מתדפיס המרשם הפלילי?
ת: לא, "תעודת יושר" או תדפיס בדבר היעדר מרשם פלילי נשלח כמקור ולא כעותק/פקס.

ש: האם אפשר לשלוח תעודת יושר למספר יעדים?
ת: יש למלא לכל יעד נדרש בקשה נפרדת ולצרף לו את הצילום של הדרכון.

ש: מה הגיל המינימאלי שניתן להוציא תעודת יושר?
ת: מגיל 12, שהינו גיל האחריות הפלילית.

ש: כיצד מוגשת בקשה למסירתו של תדפיס המידע הפלילי?
ת: קיימות שתי דרכים: 1. הגוף הזכאי פונה ישירות למדור הפלילי של משטרת ישראל במטה הארצי בירושלים. 2. הגשת בקשה של אותו האדם שאליו מתייחס המרשם. הבקשה מבוצעת על ידי בקשה לאישור בדבר היעדר מרשם פלילי.

ש: מהם התנאים בהם יימסר המידע והיקפו?
ת: העברתו של מידע מהמשטרה לגופים זכאים, יהיו לאחר הסכמתו של אותו האדם לגביו מדובר המרשם. המידע יהיה מוגבל לקבוע על פי חוק. אם חלפה מיום ההרשעה או מהזמן שנקבע על ידי בית המשפט תקופת התיישנות ומחיקה שנקבעו בחוק, לא יימסר המידע הפלילי.

ש: מי זכאי לקבל מידע פלילי על פי חוק המרשם?
ת: גורמים המוסמכים על פי חוק.

ש: מתי יימסר מידע לגורמים שלישיים?
ת: במקרים שבהם מבוקש רישיון או חידוש רישיון מגורמים שמוסמכים על פי החוק.
במקרים שבהם מבקש אדם להעביר המידע הפלילי לרשות ממלכתית זרה/נציגות ישראלית בחוץ לארץ. במקרים בהם מבוקש לאמץ ילד מחוץ לארץ.

ש: איך פועלים כשיש טעות במרשם הפלילי?
ת: יש לבחון זאת היטב, ואם הדבר יתברר כנכון, קיימת לאותו אדם הזכות שתישלח הודעת תיקון לכל הגורמים אליהם נשלחה ההודעה המקורית.

ש: מהי תקופות התיישנות?
ת: להרשעה מוגדרת תקופת התיישנות. מדובר בתקופת ההתיישנות של פס"ד ושל החלטות ביהמ"ש. הדבר מוגדר, בין היתר, בחוק המרשם הפלילי. לאחר שחולפת תקופת ההתיישנות של הרשעה, רק מספר גופים מצומצם המוגדר בחוק יוכל לקבל מידע אודות ההרשעה.

ש: מהי תקופת מחיקה?
ת: להרשעה מוגדרת תקופת מחיקה. בד"כ כעבור 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות של הרשעה ייחשב העניין – "כהרשעה שנמחקה". ההרשעה לא נמחקת פיזית ממאגר המידע הפלילי, אלא רק מצטמצם מספר הגופים המוגדרים בחוק שיוכלו לקבל מידע אודותיה בתקופת המחיקה. יש הרשעות מסוימות להן נקבעה תקופת מחיקה קצרה מאחרות. יש מנגד הרשעות בעבירות כגון – כאלו שעונשן מוות, עליהן אין התיישנות או מחיקה.

לתשובות מקיפות לשאלות הנדונות ולשאלות נוספות יש להיוועץ עם עו"ד המומחה לתחום פלילי ולמחיקת רישום פלילי.

שאלות רבות צפות ועולות לגבי הקושי הטמון בביטול רישום פלילי.
האם הרשויות ערות להשלכה הקיצונית של רישום פלילי? לא בטוח.
מה נדרש בכדי לגרום לביטול רישום פלילי?

ראשית- להבין כי קיימת בעייה, לפחות מבחינת המסוף המשטרתי לגבי עתידכם.
בפרק זה, נדגיש את דעתנו על ההליך כולו ואת הבעייתיות הטמונה בו.

הרשות החוקרת פותחת תיק עם הגשת תלונה מצד מתלונן, היא גובה עדויות, לעיתים עוסקת באיסוף ראיות;

לעיתים היא סבורה שאין צורך בכך; לעיתים היא סבורה שיש עניין לציבור ומקדישה אמצעים רבים;

לעיתים היא סבורה שאין עניין לציבור וזונחת התיק (חרף העובדה שיש עניין לחשוד);

לעיתים לא קרובות נסגרים התיקים מ"חוסר אשמה" (היינו- אין רישום פלילי);

לעיתים קרובות התיקים נסגרים בעילה של "היעדר עניין לציבור" (יש רישום פלילי);

לעיתים די קרובות קיימת ראייה אחת בלבד, חזקה או לאו, ודי בכך בכדי שהתיק ייסגר בעילה של "אין ראיות מספיקות" (היינו יש רישום פלילי);

לעיתים התיק נשאר פתוח זמן רב, הן משום שטחנות הצדק טוחנות מאוד לאט והן משום הלחץ בו שרויה המערכת (כל אותה העת הרישום אינו נקי לחלוטין אם כי טרם הורשע החשוד/הנאשם בדין – אך קיים מב"ד ("מתברר דינו"- תיק פתוח) המטיל כתם על כבודו של האדם- וכמובן גם על עתידו התעסוקתי).

לעיתים המחשבים המשטרתיים מעדכנים את מחיקת הרישום (מופיע בגיליון הרישום הפלילי כ"מחוק") אולם לעיתים לא רחוקות המחשבים לא מעודכנים כראוי (פחות נפוץ כשמדובר בקטינים), לעיתים קרובות מאוד מעסיקים רבים מפרים את הוראת "החיסיון" המעוגנת בחוק המרשם הפלילי שהעונש בגין עבירה זו הוא שנת מאסר, אולם לעיתים מאוד רחוקות הם נענשים על כך.

"תעודת יושר" היא מונח נפוץ, חרף העובדה שהכינוי מוטעה. לרוב, תעודת היושר אינה מעידה על יושר- די בשכנה אחת, שתגיש תלונה למשטרה, שלא בצדק, בכדי ששמו הטוב של האדם יוכתם, וייפגעו זכויות חוקתיות על חוקיות- חוקי "המהפיכה החברתית", הלא הן זכותו של אדם לכבוד ושמירה על שמו הטוב וזכותו של אדם לחופש העיסוק המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.

עלינו לשאול עצמנו מספר שאלות:

כמה קשה להכתים שם טוב של אדם? לא קשה, די בהגשת תלונה במשטרה. האם קיימת חקיקה בעניין? כן.

האם היא מספיקה? לא. האם קיימת אכיפה של הרשות החוקרת כלפי מעסיקים? כמעט ולא.

ברי, כי אדם לא יתלונן על מעסיק אופציונאלי, לפיכך, ראוי שהאחראים יאמצו פיתרון הולם, הלא זוהי עבודתם. עילות הסגירה "חוסר ראיות" ו"חוסר עניין לציבור" מטילות צל כבד על כבודו של אדם. גם הרשעה מטילה צל כבד, אולם הליך של הרשעה, גולם בחובו התדיינות משפטית של שמיעת עדויות, ראיות, התרשמות שופטים, אשר גורמים להטלת הדופי בשמו של האדם. לא כך הם פני הדברים כשתיק נידון על ידי אחראי המחליט על סגירת תיק בעילה מסויימת. הן המשטרה והן הפרקליטות חורצים גורלו ושמו של אדם, לעיתים ללא בחינה מעמיקה די הצורך בטרם מקבלים ההחלטה הראויה.

לית מאן דפליג, כי קשה לקבל החלטות מסוג זה כשלא שומעים את הצדדים ומתרשמים אך מניירות, קשה אף יותר כאשר המערכת לחוצה בזמן ועשרות תיקים, שלא לומר- מאות, סמוכים על שולחנם. אולם, אם קיים ספק בלב מקבל ההחלטה, הרי שספק זה צריך לפעול לטובתו של החשוד.

במשפט פלילי אנו נדרשים למידה ראייתית של "מעל לכל ספק סביר", היינו, בוחנים את טיב הראיות וכמותן ומחליטים אם יש מקום להרשעה. לעניות דעתי, יש להתייחס באותה מידה לסגירת תיק פלילי, ואם הראיה מוטלת בספק, או שיש סבירות כי האדם "חף", אותו ספק צריך לשמש לטובתו ואין להקל ראש בעילת הסגירה, שכן אחרת, לא נותרה לחשוד כל ברירה, אלא לפעול בדרך של "ביטול רישום פלילי", או ליתר דיוק מחיקתו של הרישום. מעת לעת מתגבשות תוכניות שונות להקלות בנוגע לאנשים בעלי עבר פלילי.

כך לדוגמא: לאחרונה גובשה תוכנית שמבקשי עבודה צעירים, שלחובתם יש אך רישום פלילי אחד, יוכלו להשתלב בצורה מסודרת במקומות תעסוקה, "כאילו היה רישומם נקי". תוכנית זו משותפת לשר התמ"ת ולמשרד המשפטים, ולפיה מי שביצע עבירה בהיותו קטין ולא ביצע עבירה נוספת בגילאים שמונה עשרה עד עשרים ואחת, רישומו יימחק לצורך הקבלה לעבודה. דעתנו היא כי יוזמה זו מבורכת, אולם אין בה די.

יש לחולל מהפיכה חברתית אמיתית שתסדיר בחקיקה ראשית את הנושא ללא תוכניות מזדמנות, התלויות בתנאים ובגילאים, ותגרום ל"שיקום" מי שמעד ולביטול רישום פלילי

המסמך נלקח מאתר – משרד המשפטים
http://www.justice.gov.il/mojheb/

פרק א: המרשם הפלילי

1. ניהול המרשם

(א) המשטרה תנהל מרשם פלילי ובו פרטי רישום לענין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת כאמור בסעיף 2.

(ב) פרטי הרישום יימסרו למשטרה מאת מי שנקבע לכך ובדרך שנקבעה לכך בתקנות.

(ג) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכות המשטרה לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה.

2. פרטי הרישום

ואלה פרטי הרישום :

(1) הרשעות וענשים של בית משפט או בית דין בפלילים (להלן -בית משפט) בשל פשעים ועוונות (להלן – עבירות) ;

(2) צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה – למעט צווים נגד מתלונן – וצווי שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה, והכל עקב עבירה ;

(3) קביעת בית משפט באישום בעבירה כי הנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר-עונשין מחמת היותו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי ;

(4) קביעה לפי סעיף 24 וצו לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א – 1971 ;

(5) הרשעות ועונשים בבית דין למשמעת שהוקם לפי פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971, למעט הרשעות וענשים בשל עבירות משמעת ששר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, קבע בתקנות ;

(6) שינוי שנעשה בפרט רישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין ;

(7) החלטת נשיא המדינה לפי סעיף 18.

פרק ב': מסירת מידע

3. סייג למסירה

המרשם יהיה חסוי ולא ימסר מידע ממנו אלא לפי חוק זה.

4. גישה למרשם [תיקון: תשמ"ג]

(א) המרשם יהיה פתוח לפני הגופים המפורטים להלן והם יהיו רשאים להעביר ביניהם מידע מן המרשם, הכל במידה שהדבר דרוש למילוי תפקידיהם :

      (1) המשטרה, בהתאם לפקודות קבע ;

      (2) שירות הבטחון הכללי, לפי כללים שיקבע ראש שירות הבטחון הכללי ;

      (3) המשטרה הצבאית, לפי כללים שיקבע קצין המשטרה הצבאית הראשי ;

(4) מחלקת בטחון שדה של צבא-הגנה לישראל לצורך ביצוע חקירות בטחוניות, לפי כללים שיקבע ראש מחלקת בטחון שדה.

(ב) כללים לפי סעיף קטן (א) טעונים אישור היועץ המשפטי לממשלה וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ואינם טעונים פרסום ברשומות.

(ג) העברת מידע בין הגופים המפורטים בסעיף קטן (א) אינה כפופה להגבלות שחוק זה קובע לענין מסירת מידע ואינה מחייבת מסירת הודעה כאמור בסעיף 12.

5. מסירת מידע לרשויות ולבעלי תפקידים

(א) המשטרה תמסור מידע מן המרשם לרשויות ולבעלי תפקידים המפורטים בתוספת הראשונה.

(ב) שירות הבטחון הכללי רשאי למסור מידע לגופים המפורטים בתוספת הראשונה.

(ג) המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע לגופים המפורטים בפרטים (יב), (טז), (יז), (יט) ו-(כו) שבתוספת הראשונה.

(ד) מחלקת בטחון שדה של צבא-הגנה לישראל רשאית למסור מידע לגופים המפורטים בפרט (כו) שבתוספת הראשונה.

(ה) מסירת המידע תהיה לפי דרישת הגופים הזכאים לקבלו ולצורך מילוי תפקידיהם, ולפי כללים שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר הממונה על הגוף הנדון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

6. מסירת מידע לשם פעולה

מי שהוסמך על פי חיקוק לתת, לחדש או לבטל רשיון, היתר, זכות עיסוק או זכות אחרת (להלן – זכות), ולשם כך הוא רשאי על פי אותו חיקוק להביא בחשבון את עברו הפלילי של מבקש הזכות, של בעל הזכות או של אדם אחר הנוגע בדבר, תמסור לו המשטרה מידע מן המרשם על כל אחד מאלה אם הוא הסכים לכך.

7. מסירת מידע לשם כהונה

נקבעה בחיקוק פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, תמסור המשטרה מידע מן המרשם על מי שממלא או נועד למלא אותה כהונה אם היועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, לאחר שראה שיש למבקש ענין מוצדק לקבל את המידע.

8. מסירת מידע לשם מכרז

(א) המשטרה תמסור לגוף ציבורי מידע מן המרשם על עבירות המפורטות בתוספת השניה, לצורך השתתפותו של אדם במכרז מטעם הגוף, אם אותו אדם הסכים לכך ; לענין זה, "גוף ציבורי" – המדינה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין וחלה עליו חובת מכרז.

(ב) מסירת המידע לפי סעיף זה תהיה, לענין המדינה – לחשב הכללי או לחשב של המשרד הממשלתי הנוגע בדבר ; לענין רשות מקומית – לראש הרשות ; ולענין תאגיד – ליושב ראש שלו ; כל אחד מאלה רשאי להסמיך אדם לקבל את המידע.

9. מסירת מידע לרשויות זרות

נזקק אדם בענינו הוא למידע מן המרשם לצורך הגשתו לרשות ממלכתית זרה, תמסור המשטרה את המידע, על פי בקשת האדם, לאותה רשות.

10. מסירת מידע לרשות הרישוי [תיקון: תשמ"ג]

(א) המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה 4 מידע מן המרשם בדבר כל עבירה הכרוכה בנהיגת רכב ובדבר כל עבירה של בעל רשיון נהיגה הנוגעת לשימוש בסם מסוכן או להחזקת סם מסוכן לצורך שימוש בו (להלן – עבירת סמים); בסעיף זה,

"סם מסוכן" – כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973;

(ב) המשטרה תמסור לרשות הרישוי לפי פקודת התעבורה, לפי בקשתה, מידע מן המרשם על עבירת סמים שעבר מבקש רשיון נהיגה.

11. מידע על חקירות ומשפטים תלויים ועומדים

המשטרה או גוף שרשאי למסור מידע לפי חוק זה רשאים למסור למי שזכאי לקבל מידע לפי חוק זה גם פרטים בדבר משפטים וחקירות פליליים התלויים ועומדים בענינים שההרשעות בהם הן פרט רישום לפי סעיף 2.

11א. מידע על תיקים סגורים [תיקון: תשמ"ג]

מידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין כאמור בסעיפים 59 ו- 62 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982, וכן מידע על משפט שבו עוכבו ההליכים לפי סעיף 231 לאותו חוק, לא יימסר אלא לגופים המפורטים בתוספת השלישית.

12. עיון, הודעה על מסירת מידע ותיקון טעות [תיקון: תשמ"ג]

(א) כל אדם זכאי לעיין במידע שבמרשם הנוגע לו ;

(ב) נמסר מידע על אדם על פי חוק זה יתנו המשטרה או מי שנקבע לכך בתקנות הודעה על כך לאותו אדם (להלן – נושא המידע); הוראה זו לא תחול במקרים אלה :

      (1) המידע נמסר לרשות הרישוי לפי סעיף 10 ;

(2) המידע נמסר לגופים המפורטים בפרטים (א), (י) עד (יח), (כב) עד (כו) ו-(כח) שבתוספת הראשונה ולבעלי התפקידים המפורטים בתקנה 4א(א) לתקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, סיני ודרום סיני – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז – 1967;

      (3) נושא המידע הסכים בכתב למסירת המידע. ;

(ג) נמסר מידע והוברר שנפלה טעות ברישום או במידע שנמסר, יתוקן הדבר והודעה על כך תימסר לנושא המידע וכן, אם נושא המידע ביקש זאת, למי שקיבל את המידע.

(ד) העיון במידע וההודעה על מסירת מידע או על תיקון טעות יהיו בדרך שתיקבע בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

פרק ג': הגבלת מידע שנמסר

13. הגבלת מסירה לגבי קטינים ולענין צוים מיוחדים [תיקון: תשמ"ג]

מידע מן המרשם כמפורט להלן לא יימסר אלא לגופים המפורטים בפרטים (א) עד (ה) (י) עד (יב), (יד) עד (יט), (כא), (כב), (כד), (כה) ו -(כח) שבתוספת הראשונה לצורך מילוי תפקידיהם :

(1) מידע על עבירה שעבר קטין בטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים ;

(2) מידע על עוון שעבר קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שש עשרה שנים ;

(3) קביעה או צו כאמור בסעיף2 (4) ;

(4) מידע בדבר צו מבחן ;

(5) מידע על צו בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצו שירות לתועלת הציבור שניתנו ללא הרשעה.

14. התיישנות הרשעה

(א) לא יימסר מידע לפי סעיפים 6 עד 9 אם עברו מיום פסק הדין או ההחלטה התקופות המפורטות להלן (בחוק זה – תקופת ההתיישנות):

      (1) אם הוטל מאסר עד שנה אחת – התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים ;

      (2) אם הוטל מאסר עד חמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים ;

(3) אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – התקופה שהוטלה ועוד כפל התקופה, ובלבד שהתקופה הנוספת לא תעלה על חמש עשרה שנים ;

(4) אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3), או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2 (3) – שבע שנים.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו לגבי עבירה שעבר קטין, בשינויים אלה :

(1) אם הוטל מאסר עד שלוש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד חמש שנים ;

(2) אם הוטל מאסר עד חמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד שבע שנים ;

(3) אם הוטל מאסר למעלה מחמש שנים – תקופת ההתיישנות תהיה התקופה שהוטלה ועוד עשר שנים ;

(4) אם הוטל עונש שאינו בין המפורטים בפסקאות (1) עד (3) או נתן בית המשפט קביעה כאמור בסעיף 2 (3) – תקופת ההתיישנות תהיה שלוש שנים.

(ג) המשטרה תמסור מידע אף אם חלפו התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) אם ידוע לה שהאדם עדיין לא נשא ענשו, כולו או מקצתו.

(ד) אם בתקופת ההתיישנות הורשע אדם בעבירה או ניתנה עליו קביעה כאמור בסעיף 2 (3), יימסר מידע על ההרשעה הקודמת כל עוד לא תמה תקופת ההתיישנות של ההרשעה הנוספת או של הקביעה.

(ה) לענין סעיף זה, "מאסר" – מאסר בפועל, לרבות מאסר על תנאי שהופעל.

15. חישוב התקופות

(א) הופחת עונש או הומר על פי סמכות כדין, יראו לענין תקופת ההתיישנות את העונש כפי שהופחת או הומר כעונש שהוטל בשל העבירה.

(ב) הוטל עונש אחד בשל הרשעות אחדות, או שהוטל עונש מצטבר, רואים אותו לענין תקופת ההתיישנות כאילו הוטל בשל כל אחת מההרשעות.

(ג) הוטלו בפסק דין אחד ענשים שונים בשל הרשעות שונות, יימסר המידע לגבי כל אחת מהן, כל עוד לא חלפו תקופות ההתיישנות כולן.

16. מחיקת הרשעה [תיקון: תשמ"ג, תשמ"ז]

(א) משעברו עשר שנים מתום תקופת ההתיישנות (להלן – תקופת המחיקה) יראו את ההרשעה כהרשעה שנמחקה ולא יימסר מידע עליה אלא לגופים המנויים בפרטים (ב) עד (ה) לתוספת הראשונה וליועץ המשפטי לממשלה; היו לנידון מספר הרשעות, תחל תקופת המחיקה רק משתמו תקופות ההתיישנות של כל ההרשעות שלו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) תהיה תקופת המחיקה, לענין מידע כאמור בסעיף 13, חמש שנים, ולגבי עוון שעבר קטין שטרם מלאו לו שש עשרה שנים – שלוש שנים; תקופת מחיקה כאמור תחל ביום פסק הדין או ההחלטה.

(ב1) תקופת המחיקה תיפסק אם מי שהמידע עליו הורשע בעבירה נוספת.

(ג) הרשעה שנשיא המדינה נתן עליה חנינה, דינה כדין הרשעה שנמחקה.

17. מידע שלמסירתו אין סייג

לא תהיה התיישנות או מחיקה לפי סעיפים 14 ו – 16 לגבי עבירות אלה :

(1) עבירות שענשן מוות ;

(2) עבירות שאין עליהן התיישנות לפי חוק ביטול התיישנות בפשעים נגד האנושות, התשכ"ו – 1966 ;

(3) עבירות שענשן מאסר עולם או מאסר עשרים שנים והוטל מאסר בפועל של עשר שנים או יותר;

(4) עבירות לפי החיקוקים הבאים אם ענשן מאסר עשר שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של חמש שנים או יותר :

      א.  פרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז – 1977;

      ב. חוק דיני עונשין(בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים), התשי"ז – 1957;

      ג.  פקודת הסודות הרשמיים ;

      ד.  סעיפים 49 עד 54 ו – 57 לפקודת החוק הפלילי, 1936 ;

      ה.  חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי""195 ;

      ו.  תקנות ההגנה(שעת חירום), 1945 ;

      ז.  סעיפים 43 עד 100 ,92 ,46 ו – 102 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו – 1955;

      ח.  פקודת מניעת טרור, התש"ח – 1948.

18. סמכות נשיא המדינה

נשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של אדם, ולהחיל את סעיפים 14 ו – 16 לגבי מי שעבר עבירה מן העבירות המנויות בסעיף 17.

פרק ד': תוצאיהן של התיישנות ומחיקה

19. תוצאי התיישנות הרשעה

(א) מידע על הרשעה שהתיישנה לא יובא בחשבון בין שיקוליו של מי שהיה זכאי לקבלו אילולא ההתיישנות.

(ב) מי שיש עליו מידע אינו חייב לגלות הרשעה שהתיישנה למי שאינו רשאי להביאה בחשבון ; שאלה בדבר עברו הפלילי תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שהתיישנה והנשאל לא ישא באחריות פלילית או אחרת מחמת שלא גילה אותה למי שאינו רשאי עוד להביאה בחשבון.

(ג) פסלות שנפסל אדם בשל הרשעה לתקופה שנקבעה בחיקוק תפקע אם עברה על ההרשעה תקופת ההתיישנות לפי חוק זה.

20. תוצאי מחיקת הרשעה

(א) מי שנמחקה הרשעתו ייחשב לענין כל דין כאילו לא הורשע, וכל פסול שנפסל בשל ההרשעה, בין מכוח חיקוק ובין מכוח פסק דין, לרבות פסק דין בהליך משמעתי, בטל מיום המחיקה ; אולם אין במחיקה כדי להשפיע על מה שנעשה עקב ההרשעה.

(ב) ראיה שיש בה גילוי הרשעה שנמחקה לא תהיה קבילה בהליך משפטי או לפני גוף או אדם הממלאים תפקיד ציבורי על פי דין, אלא אם מסר אותה ביודעין מי שהרשעתו נמחקה.

(ג) בהליך כאמור בסעיף קטן (ב) לא יישאל אדם שאלות לגילוי הרשעה שנמחקה, ואם נשאל לא יהיה חייב להשיב.

(ד) שאלה בדבר עברו הפלילי של אדם תיחשב כאילו אינה מתייחסת להרשעה שנמחקה ; על אף חובה המוטלת על פי דין או הסכם, לא ישא אדם באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלגלות הרשעה שנמחקה, והמנעות מלגלות הרשעה שנמחקה לא תיחשב כהעלמת עובדה.

(ה) מידע על הרשעה שנמחקה לא יובא בחשבון לענין כל דין, אלא בידי גוף מן המפורטים בפרטים (ב) עד (ה) שבתוספת הראשונה.

פרק ה': שונות

21. מידע שנתקבל שלא על פי חוק זה

בעל סמכות על פי דין הפועל בסמכותו לא יביא בחשבון מידע שאינו זכאי לקבלו לפי חוק זה.

22. עונשין

מי שביודעין השיג מן המרשם, במישרין או בעקיפין, מידע שאינו זכאי לקבלו, דינו – מאסר שנה.

23. שמירת סודיות

מי שקיבל לפי חוק זה מידע מן המרשם רואים אותו כמי שנמסר לו המידע בתנאי מפורש שעליו לשומרו בסוד ויחול עליו סעיף 119 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

24. הוראות מעבר

(א) פרטי רישום כאמור בסעיף 2, שרשמה המשטרה לפני תחילתו של חוק זה, רואים אותם כרשומים על פי חוק זה.

(ב) לא יימסר מידע מן המרשם על עבירה שעבר קטין בהיותו מתחת לגיל שלוש עשרה.

25. סמכות שר המשפטים

שר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות –

(1) עוונות שלגביהם לא יירשמו פרטי רישום ;

(2) שינויים או סייגים בתוספות ;

(3) פרטי רישום שלא יימסר מידע עליהם או סייגים למסירת המידע ;

(4) עבירות או סוגי עבירות שהרשעה בהם לא תפסיק את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה.

26. ביצוע ותקנות

שר המשפטים ושר הפנים ממונים על ביצוע חוק זה, והם רשאים להתקין תקנות לביצועו, לרבות תקנות בדבר אגרות שישלמו מבקשי מידע או עיון לפי חוק זה.

27. תיקון תקנות שעת חירום

בתקנות-שעת-חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני -שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז – 1967, אחרי תקנה 4 יבוא :

4א. "מסירת מידע מן המרשם הפלילי

(א) המשטרה רשאית למסור מידע מן המרשם הפלילי לרשויות ולבעלי תפקידים באזור המפורטים להלן, לפי דרישתם ולצורך מילוי תפקידיהם :

(1) מפקד ;

(2) בית משפט צבאי ;

(3) תובע צבאי ;

(4) סניגורו של נאשם – לענין מידע על נאשם לצורך הליך שהוא מנהל.

(ב) מסירת המידע תיעשה בהתאם להוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- – 1981 ויחולו ההגבלות למסירת מידע שבאותו חוק."

28. תחילה

תחילתו של חוק זה שנתיים מיום 1 בחודש שלאחר פרסומו ברשומות.

29. פרסום

חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

תוספת ראשונה [תיקון: תשמ"ג]

(סעיף 5)

(א) נשיא המדינה, ראש הממשלה או שר אחר שהחליטה עליו הממשלה לפי סעיף 12 לחוק יסוד : נשיא המדינה15, לענין סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לאותו חוק וסעיף 18 לחוק זה ;

(ב) יושב ראש הכנסת – לענין בחירת נשיא המדינה, וועדת הכנסת – לענין מינוי מבקר המדינה ;

(ג) הממשלה – לענין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין סעיף 8 לחוק בנק ישראל, התשי"ד – 1954;

(ד) ועדת מינויים לפי חוק השופטים, התשי"ג- 1953, חוק הדיינים, התשט"ו- 1955, חוק הקאדים, התשכ"א- 1961, או חוק בתי הדין הדתיים הדרוזיים, התשכ"ג- 1963 ;

(ה) שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי – לענין מינוי לתפקיד מסווג סודי ביותר ;

(ו) נציב שירות המדינה או מי שהוא מסמיך לכך – לגבי עובדי המדינה ; מנהל לשכת נשיא המדינה – לגבי עובדי הלשכה ; יושב-ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי הכנסת ; מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי משרד מבקר המדינה ; נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי שירות בתי הסוהר ; והכל לענין מינוי או ביטול מינוי של עובדים כאמור, וכן לענין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ;

(ז) מנהל כללי של משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך – לענין התקשרות של המדינה, אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבבטחון המדינה ;

(ח) הנהלת גוף שהממשלה, מטעמים שבבטחון המדינה, החליטה שמסירת המידע דרושה לה – לענין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לענין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ; רשימת גופים אלה תפורסם ברשומות ;

(ט) שר הפנים או מי שהוא הסמיך לכך – לענין חוק השבות, התש"י- 1950, חוק האזרחות, התשי"ב- 1952, או חוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952 ;

(י) בית משפט או בית דין באחת מאלה :

(1) הגילוי הוא מהותי לנושא הדיון ;

(2) הגילוי נדרש לבירור מהימנותו של עד ובעל דין ביקש את הגילוי ;

(יא) היועץ המשפטי לממשלה ובא כוחו, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כאמור בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982;

(יב) פרקליט צבאי, תובע צבאי ;

(יג) תובע בבית דין למשמעת לפי פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א – 1971.

(יד) סניגורו של נאשם – לענין מידע על נאשם לצורך הליך שהוא מנהל ;

(טו) ועדת שחרורים לפי סעיף 50 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977, או לפי סעיף 35 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971;

(טז) רשות מאשרת לפי סעיף 441, רשות מקלה לפי סעיף 444א, ועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509 והועדה לאישור סניגורים לפי סעיף 317 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו- 1955 ;

(יז) ועדה לעיון בעבר הפלילי של חייל בראשות קצין חינוך ראשי והועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע ;

(יח) קצין מבחן ;

(יט) פוקד כמשמעותו בחוק שירות בטחון, התשי"ט- 1959 [נוסח משולב]24, מי שהוא הסמיך לכך, וראשי ענפים בשלישות הראשית של צבא-הגנה לישראל הסמיך לענין זה השליש הראשי ;

(כ) ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט- 1968 ;

(כא) פסיכיאטר מחוזי וועדה פסיכיאטרית כאמור בחוק לטיפול בחולי נפש, התשט"ו- 1955, ופסיכיאטר שנתבקש מאת בית המשפט, מאת תובע או מאת סניגור לבדוק אדם שהואשם בפלילים ;

(כב) חוקר מדעי – בסוגי מחקר במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוק חוקה ומשפט של הכנסת ;

(כג) האינטרפול והמשטרות המסונפות אליו, או רשות זרה אחרת שהמדינה התחייבה למסור לה מידע ;

(כד) הממונה על המעונות לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א- 1971, לענין קטינים שבפיקוחו ;

(כה) נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עצירים או אסירים, לענין החזקתם במשמורת חוקית ;

(כו) ראש המטה הכללי וראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל ;

(כז) ראש שירותי בריאות הנפש לענין חוק כלי היריה, התש"ט – 1949.

(כח) פקיד סעד כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח – 1958 .

תוספת שניה

(סעיף 8)

(א) חוק מס קניה (סחורות ושירותים), התשי"ב – 1952 ;

(ב) פקודת מס הכנסה29 ;

(ג) פקודת המכס30 ;

(ד) חוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1975 ;

(ה) חוק הפיקוח על המטבע, התשל"ח- 1978 ;

(ו) סעיפים 290עד 383 ,297 עד 393 ו-414 עד 438 לחוק העונשין, התשל"ז1977-.

תוספת שלישית [תיקון: תשמ"ג]

(סעיף 11א)

(א) היועץ המשפטי לממשלה, מי שהיועץ המשפטי לממשלה אצל לו את סמכותו לעכב הליכים פליליים ותובע כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב1982-, לצורך מילוי תפקידיהם ;

(ב) הגופים המפורטים בסעיף 4(א) לחוק, לפי הכללים שנקבעו באותו סעיף ;

(ג) קצין מבחן ;

(ד) חוקר מדעי – בסוגי מחקר, במקרים ובתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

רישום פלילי וצבא

תנאי הבקשה למחיקת רישום פלילי

קיימת אפשרות לחיילים, כחצי שנה לפני שיחרורם, להגיש בקשה למחיקת רישום פלילי, על עבירות שבוצעו טרם הגיוס לצבא הגנה לישראל. יש למלא בקשה "למחיקת עבר פלילי", בצירוף גיליון התנהגותו של החייל ממפקדו. קיימת אפשרות לצרף מסמכים שונים לבקשה, שיובאו בפני הוועדה.

תנאי הדיון בבקשה

א. העבירות הנוגעות לרישום הפלילי, בוצעו טרם הגיוס.
ב. הבקשה תוגש כשישה חודשים בטרם שיחרור החייל משירות סדיר.
ג. שירות חובה של לפחות שמונה עשרה חודשים.
ד. החייל היה טרם גיוסו, לכל היותר בן עשרים ושלוש שנים
ה. אין לחייל הרשעות מבית דין צבאי.
ו. לא היו לחייל, הרשעות מבית משפט אזרחי, במהלך שירותו בצה"ל
ז. לא היו לחייל למעלה מ- 6 הרשעות בבית דין משמעתי, ולא למעלה מארבעה עשר ימים של נפקדות במהלך השירות הצבאי.
ח. החייל לא נידון למעלה משלושים וחמישה ימים של מחבוש בשנתיים הראשונות של השירות הצבאי, ולא למעלה מ – 7 ימים בשנה השלישית של השירות הצבאי.

רישום פלילי כחלק מהמערכת הצבאית

האם עבירות בעלות אופי צבאי הן עבירות פליליות? תלוי בסוג העבירה. כך לדוגמא: עריק הוא לא בהכרח עבריין. הצבא היא מסגרת של שירות שלא מתאימה לכל אחד.

כל חייל מתמודד עם המסגרת בצורה שונה. אולם ברי, כי יש חיילים העוברים עבירות שונות בצבא, ומעולם לא היו חושבים לעשות מעשה הגובל בפלילים באזרחות. כמו כן, רוב אותם החיילים אינם רצידיביסטיים, כך שלא צפויה לחברה "נטע של עבריין חוזר".

מערכת צבאית היא גוף המופקד על ביטחונה של המדינה. צבא משתית היררכיה של מפקד ופקוד, עם משמעת נוקשה על דרך של פקודות. כבר עם קום המדינה סבר דוד בן גוריון, כי הצבא תלוי במפקדים, והדגיש את הרעיון שכל אם יהודייה, חייבת לדעת שהיא מפקידה גורל חיים של בנה בידי מפקדים שראויים לזה.

השאלה היא: האם בגוף המושתת על פקודות הפגיעה בשמו הטוב של החייל/אדם גדולה יותר מהמערכת האזרחית? על מרבית החיילים שנידונים בבית דין צבאי, ומורשעים, מוטלת תקופת מאסר. הנפקות היא: שהם בעלי רישום פלילי! לא למיותר לציין כי רישום פלילי זה מלווה את אותם חיילים גם לאחר שיחרורם מצה"ל.

רישום פלילי, פוגע בשמו הטוב של חייל בפרט ושל אדם ככלל, בכבודו ובחופש לעיסוק. מפסיקתם של בתי הדין הצבאיים, עולה כי הגישה של הפרקליטות הצבאית, מאוד מחמירה כלפי החיילים, חרף ההשלכות האמיתיות והמשמעותיות הטמונות בהרשעה – רישום פלילי!

זה המקום לציין, כי ראוי לשנות את החוקים הקיימים ולהוסיף חוקים ונהלים במערכת, כך ש"אינטרס השיקום" וטובת החיילים, לרבות כבודם, יקבלו מקום משמעותי יותר בפסיקה עתידית, ויתנו דעתם להשלכות הקיצוניות של הרישום הפלילי.

מבנה המרשם הפלילי – הבעייתיות הטמונה בדרישת מעסיקים בנוגע למידע מהמרשם הפלילי נפתרה חלקית.
המבנה החדש של תדפיסי המרשם הפלילי שם לו לעוגן את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו,
לצד קיום תכלית חוק המרשם הפלילי.
המבנה החדש מגשים למעשה את תכלית המחוקק
ומונע אין זכות העיון במידע מאנשים אשר אינם רשאים לכך.

עם זאת, עדיין ישנם מעסיקים "מתחכמים", שלמדו את המבנה החדש,
ואינם זכאים למידע על פי חוק,
חרף העובדה שעסקינן בעבירה פלילית, מבקשים המעסיקים מהמועמד לעבודה את כל התדפיסים.

הדרך אשר תצמצם את הפגיעה ותגשים באופן משמעותי את תכלית החוק,
היא אכיפה ראויה של העונשים בגין עבירה על הוראות החוק.

ברי, כי המשטרה מוגבלת בזמן ובאמצעים, אולם מטרה זו, שבין היתר, נועדה לשקם את האדם ולא להחזירו לאחור,
חשובה לא פחות מכל פעילות מקודשת אחרת של הרשות החוקרת.

כיום, המידע החסוי מהמרשם הפלילי, עתיד להגיע למי שמורשה לכך, בלבד.
דיו רב נשפך על הנזק שגורם "מבנה הפלט המשטרתי", ועתירות רבות הוגשו לבית דין גבוה לצדק בעניין.
הבעייה הסבוכה, נפתרה חלקית בפיתרון טכני של המבנה.

לאור השיטה המעודכנת, קיימים במבנה מספר עמודים: עמוד ראשון של הרישום, הוא הפתיח הכולל הערות כלליות,
עמוד לאחריו משמש כעמוד מעבר ואילו העמוד הבא בתור מכיל את המידע הרלוונטי.

המבנה החדש יוצר דף נפרד לכל סוג רישום (מב"ד (מתברר דינו- תיק תלוי ועומד), הרשעה, תיק פתוח וכדומה).

בדרך זו ניתן למסור העמוד הראשון בלבד, על מנת לשמור על חיסיון המרשם,
וכך לגרום לחשיפת המידע לגורמים המורשים בלבד.

לא זו אף זו, אלא שגורמים הזכאים למידע על פי חוק, יקבלו לידיהם אך את המידע הספציפי לו הם זכאים.
יודגש, כי דרישות מעסיקים לדפי הפלט כולם, אינן חוקיות אם המעסיק אינו נמנה בין הזכאים למידע על פי החוק.