כללי זהב למעצר

1. "סייג לחוכמה שתיקה" –
לא לדבר עם חוקרי המשטרה בטרם היוועצות עם עורך דין מהתחום הפלילי. אל תוותרו על זכות זו. כחלק מהחובות המוטלות על המשטרה, לרוב, על הרשות החוקרת לאפשר לחשוד להתקשר לעו"ד.

2. "החיפזון מהשטן"-
אל תמהרו להודות במעשים. במקרים רבים, ההודאה היא הגורם להרשעה. תרגילי חקירה ידועים, כך לדוגמא: תשוחרר בקרוב או לחלופין הבטחה שיקלו לך בעונש, נועדו אך על מנת להשיג את הודאתך.

3. "אל תרבה לדבר" –
השתדל לא לנדב פרטים מיוזמתך, פרטים מיותרים מבחינתך עלולים לחשוף סתירות פנימיות בין עדויות או אימות חיצוני, אשר יסייע לחוקרים להביא להרשעתך.

4. "אין חברים חדשים במשטרה" –
המדובב המשטרתי הוא תרגיל שכיח במחוזותינו. אדם שמתחבר אליכם בתא המעצר או בחדרי חקירות ונוטה "לשפוך את ליבו", מצויד לרוב, במכשיר הקלטה, שהמכשיר מוצב בחדר בו אתם מצויים.

5. לא לחתום בלי לקרוא –
יש לקרוא את כל הכתוב בדו"ח אותו מילאו השוטרים. לא לחתום מבלי לאמת כי כל אשר נכתב, אכן נאמר, ללא תוספות מיותרות.

6. "החוקר אינו חבר" –
מטרתו של החוקר היא להשיג את הודאה, והוא לא יהסס לשם כך לפזר הבטחות, להציג בפניך ראיות או לומר כי יש בידו ראיות, חרף העובדה שלעיתים אין בידיו כל ראייה, וכל זאת על מנת להובילך להודאה.

7. "יש חברים"?
אל לך להפליל את חבריך עד לבניית האסטרטגיה הכוללת של התיק. הפללה של חברך עשויה במקרים רבים לחזק את הראיות שקיימות נגדך.

8. זכור כי על מנת להגיע לתוצאות ראויות, ולהימנע מהרשעה בדין, יש צורך לערוך אינטגרציה כוללת לניהול המשפט.