אחד הנושאים החשובים ביותר במשפט הפלילי מבחינתו של נאשם,
הוא החינה מדוקדקת של הטענות המקדמיות שניתן לטעון בהליך הפלילי.
על פי סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי נאשם לטעון,
לאחר תחילת המשפט (מרגע ההקראה) מספר טענות מקדמיות.
חשוב להיוועץ עם עורך דין פלילי בבחינת טענות אלו, ולבחור אותן בקפידה, כחלק מניהול אסטרטגיית התיק.
תשובה לכתב אישום היא אחד הגורמים שעלולים לחרוץ את גורל התיק. אין ליתן מענה לכתב האישום בחופזה,
לפני שנבחנו כל האפשרויות בתיק.
יש לבחון העלאת טענות מקדמיות כנגד כתב האישום או טענות אחרות (אי מסוגלות לעמוד לדין)
כבר בשלב ההתחלתי של ניהול התיק.
לעיתים גם אם עובדות כתב האישום נכונות, עדיין יכול הנאשם לעלות טענות הגנה שיסייעו לו בחריצת דינו.
יכול להיות, שקיימת הגנה בחוק, שתשלול את קיומה של האחריות הפלילית.
בשלב ההקראה, ובטרם מענה לכתב האישום, יש לבחון את כל הטענות המקדמיות הרלוונטיות.
מדובר בטענות הגנה, כנגד כתב האישום.
קיימות לא מעט טענות הגנה, כאשר העיקריות שביניהן – פגמים או פסול בכתב האישום,
היעדר סמכות של בית המשפט (עניינית או מקומית), טענות התיישנות, עובדות כתב האישום אינן מגלות עבירה,
טענות הגנה מן הצדק, ועוד.
יש לטענות המקדמיות חשיבות רבה, שכן בית המשפט יכול כתוצאה מכך לבטל או להורות על תיקון כתב האישום.