זכות שימוע

זכות שימוע

על פי דין, הזכות לשימוע היא זכות יסודית של נאשם. המשמעות של זכות זו,
היא ליתן לחשוד להשמיע דברו בפני התביעות, בטרם הגשת כתב אישום.
יוער, כי על כל רשות ציבורית לנהוג בהגינות כלפי חשודים, שמשמעותה בין היתר,
מתן זכות השימוע.

סעיף 60 א לחוק סדר הדיין הפלילי מדבר על 'זכות היידוע',
העברת חומר חקירה לחשוד בעבירות מסוג פשע.
החשוד רשאי על פי סעיף זה לפנות לרשויות התביעה
ולהסביר מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
הזכות ניתנת על פי חוק בנוגע לעבירות מסוג פשע (העונש שנקבע בגינה לעמלה משלוש שנים).

הוראות סעיפי החוק מחייבים את התביעה לציין בהודעה המועברת לחשוד את כתובתה,
על מנת שהחשוד יוכל לפנות בכתב לבירור והצגת טענותיו, בטרם הגשת כתב אישום.
לשם כך, עומדים בפני החשוד 30 ימים לנמק מדוע ראוי שלא יוגש נגדו כתב אישום.

יש לשים לב שמצד אחד, זכות השימוע עלולה דווקא לסבך את החשוד, אם הוא פועל ללא ייעוץ מתאים.
שכן, נימוקיו יכולים להוות הודאת בעל דין בדבר עבירה, או חומר ראיות נוסף.
מצד שני, יש חשיבות גדולה לזכות זו, שכן הגשת כתב אישום לא מוצדק, שיכל להימנע, יכול לחסוך לחשוד נזקים בלתי הפיכים.
ניהול משפט פלילי מלווה בדיונים רבים, ניהול פרשת הוכחות מתפרשת, בדרך כלל, על פני זמן רב,
ומצריך משאבים רבים, כשאת הנאשם מלווה עוגמת נפש עצומה.

ההליכים הנפוצים בענייני שימוע הם

שימוע לפני פיטורים (שימוע לפני פיטורין) – נפוץ בכל הקשור בענייני עבודה (שימוע בעבודה).
שימוע לעובד היא זכות שניתנת לעובד בטרם פיטוריו.

שימוע לפני הגשת הגשת אישום – בסוג מסוים של עבירות, ובטרם הגשת כתב אישום, ניתן לחשוד, זכות שימוע.

שימוע פלילי – יכול להיות שימוע בעל פה או שימוע בכתב, ככלל שימוע פלילי – הוא שימוע בפרקליטות,
אך יכול להתקיים גם בפני התביעות במשטרת ישראל או בכל דרך אחרת.
עסקינן בדיני נפשות, ועל הסניגור לעמוד על זכויותיו של החשוד, מכל בחינה שהיא.
במקרים מתאימים, בהם על פי הדין לא קוים הליך שימוע, יש לדרוש את מחיקתו של כתב האישום.
ככלל, במקרים אלו, בית המשפט יבחן את אינטרס הציבור למול הנזק שייגרם לנאשם.
במידה וייקבע כי אין בביטול כתב האישום לחסום את התביעה מלהגיש כתב אישום חדש,
והנזק שנגרם לנאשם משמעותי, ככל הנראה, יימחק כתב האישום.