זכויותיך במשפט פלילי – זכות השתיקה והזכות לאי הפללה עצמית
לכל חשוד או עד יש את הזכות לאי-הפללה עצמית קמה לכל חשוד או עד (סעיף 28 לחוק המעצרים).
אך ורק לחשוד קמה זכות השתיקה. דיו רב נשפך על השאלה אם זכות השתיקה חלה על מסמכים או לא.
בפרשת שרון נקבע כי זכות שתיקה – לא חלה על הצגת מסמכים.
קייימת חובה על החוקרים ליידע נחקר על זכות השתיקה והזכות לאי הפללה עצמית.
הזכות להיוועץ עם עורך דין
מדובר בזכות יסוד. לנחקר יש את הזכות להיוועץ עם עורך דין (חשוב לעמוד על זכות זו). לעומת נחקר,
אדם שנמצא במעצר, על פי סעיף 34 (ב) לחוק המעצרים, רשאי, ללא דיחוי, להיוועץ עם עורך דין.
כשאדם נעצר, יש חובה להודיע לו על זכותו להיוועץ בעורך דין.
יש סייגים לזכות ההיוועצות עם עורך דין, אך אלו במקרים חריגים (כך לדוגמא – בעבירות ביטחוניות).
עיון בחומר חקירה
ההוראה החוקית לחומר חקירה מצויה בסעיף 74 (א) לחוק סדק הדין הפלילי.
מרגע הגשת כתב אישום יכול נאשם לעיין בחומר חקירה, על ידי צילומו מהפרקליטות/תביעות.
דיו רב נשפך על מהו חומר חקירה, האם זה כולל חומר מודיעיני בעל חיסיון,
חומר המצוי במקום שלרשות התובעת יש שליטה עליו (הילכת סיקסיק), מסמכים פנימיים ועוד.
יש לבחון כל מקרה לגופו, וליתן את הדעת על סיווג החומר.
ככלל, הנטייה היא לאפשר לנאשם לצלם את החומר, למעט חריגים.
הזכות לייצוג
על כל חשוד/נאשם לדעת את זכויותיו, ביניהן, הזכות הבסיסית לייצוג.
ס' 15(א) לחוק סדר הדין הפלילי מפרט באלו מקרים בית משפט חייב למנות סניגור.
סעיף 18 לחוק סנגוריה ציבורית מפרט באלו מקרים אדם זכאי לקבל סניגור.
לבית המשפט יש במקרה זה שיקול דעת.
כדי לקבל ייצוג מהמדינה נקבעו קריטריונים די מחמירים (על מנת להיחשב מחוסר אמצעים),
ועל העבירה בה הנאשם מואשם להיות למעלה מ – 5 שנים.